בית ההבראה "ארזה" הוא למעשה רעיון של  הרצל שהציע להקים במקום "מיבראה".
ב-1919 יזם הרצפלד הקמת סנטוריום למורים  סופרים ואנשי רוח, פרי קידום התנאים והזכויות  הסוציאליות של האדם העובד בחברה המודרנית.  בהגדרתו, בית ההבראה הוא שילוב של שלושה  מוסדות – מרפאה, נופש ובית חולים.
קופת החולים של מפלגת 'אחדות העבודה'  מצאה לנכון ליזום הקמת בית הבראה לפועלים  חקלאיים, ששוכן בראשיתו בבניין בשכונת  הבוכרים בירושלים. כך כתב עליו מזכיר קופת-חולים בירושלים, ח' ארצישראלי של 'אחדות  העבודה', אשר סיפר בזכרונותיו על הסיבות  להקמת בית ההבראה: "המחשבה הייתה פשוטה:  אדם שחלה מחלה קשה- נמצא עצה: הכניסוהו  לבית החולים ואחרי כן עסקו בסידורים ארעיים  למענו עד שעמד על רגליו. מה שאין כן פועל  שחלה במחלה קלה".