בשנת 1891 שלחה חברת "חובבי ציון" את זאת טיומקין להיות מנהל עסקיה בארץ. הוא נחת בחוף יפו בראש משלחת, שכלל את אחד-העם, יעקב ישעיהו מזא"ה ומנחם אוסישקין. ביפו יחיאל- מיכל פינס מארגן להם דיליז'אנס, שיביאם לירושלים. פינם מצטרף אליהם ועוצר יחד עימם למנוחה קלה במוצא, היישר לזרועותיו הנלהבות של יהושע ילין. הם מתפעמים מן הנוף ומחליטים מיד לקנות חלקה של 70 דונם מוך עסקתו האחרונה של ילין, כדי להקים עליה בית הבראה לחולי ירושלים. עד מהרה אחד העם ישוב לאודסה ויפסם את חיבורו הידוע: "אמת מארץ ישראל".

מימון לקניית שאר 114 הדונצים, ילין מוצא אצל אוגדה חדשה שהקימו ממש בואתה שנה בירושלים כמה מגבירי הקהילה, כאברהם-משה לונץ ויוסף מיוחסץ לאוגדה קראו "חיבת הארץ" ומטרתה לקנות שטחי קרקע בסביבות ירושלים, "כדי למכרם לאחינו החפצים להתנחל בארץ".

אך היינו זקוקים לגוף שלישי בעל כושר ביצוע, כדי שהמושבה קום תקום. גוף זה לא היה אלא לשכת ירושלים של "בני ברית", שהקימו בשנת 1888 אישים כוויליאם הרצברג, אליעזר בין יהודה, דוד ילין ויובף מיוחס. אגודה לחוחמת זו הביא רוח חדשה ליישוב בארץ: היא לחמה בשלטון "הוכללים" כמו גם בגזרת השלטון התורכי נגד עליית היהודים.