אפרים כהן הוא לא שם, שחרות בשורה הראשונה של ספרי ההיסטוריה. הוא היה "מנהיג" במקום ובזמן ההוא.

אפרים כהן נולד בירושלים בשנת 1963, ולמד בישיבת "עץ החיים", עד שנשלח לבית המדרש למורים יהודיים בהאנובר, גרמניה. נתמנה למנהל הראשון של בית ספר למל בירושלים והתחתן עם בתו של קאמיניץ, בעל בית המלון קאמיניץ, מלון יהודי ראשון בארצנו הקטנטונת.

בשנת 1888 היה ממיידסי לכשת "בני ברית" בירושלים, שהקימה את מוצא. אחר כך ניהל את קרן "עזרא" של יהודי גרמניה, שתמכה בבית הספר במוצא. קצת תהינו, כיצד המושבת הענייה כל כך, מפרסמת מודעה בעיתון "החבצלת" (גיליון ט"ו באב, תרס"ז).

ב"מלחמת השפות", סביב פתיחת הטכניון, אפרים כהן בשם אגודת "עזרא" התעקש, ששפת הלימוד תהיה גרמנית, אך הוא הובס ומאז החל שוקע.

בשנת 1917 הוא נסע לגרמניה, ולא שב עוד למכורתו. סוף עצוב.