1889 - יחיאל-מיכל פינס ...יחיאל-מיכל פינס הפטרון של מוצא1889 - יחיאל-מיכל פינס הפטרון של מוצא
חזרהעריכה
פרטים (4)
יחיאל מיכל-פינס הפטרון של מוצא...
האיכר עם הכינור: בשנת 1889 הגעי בחור מרו...
יחיאל מיכל פינס: הפטרון של מוצא...
האדם השלישי
פינס הוא אחד מהדמויות המרתקות ביותר של שיבת ציון. הוא נולד בבית של גדולים בתורה ועשירים, בעלי בית חרשות לאריגים.האיש היה אדוק עד מאוד ומחובר בעוצמה רבה לרעיוןגאולת אדמות הארץ.
עם זאת, כבר אז ראה את חשיבות התעשייה בחצר האיכר. "בשבת היהודים על אשמתם, אשתדל אם ירצה השם לצרף אל עבודת האדמה גם האינדוסטריה האגריקולטורית, כמו עשית שרף מתאנים, עיבוד עורות, ציד הדגים וביחוד אשים לב להכנת היין." ("בנין בארץ" עמ' 57)
האדם השלישי שירד למוצא אם כי לא לגור בה, היה יחיאל-מיכל פינס. פינס עלה ארצה בשנת 1878, לאחר שהתמנהכבא כוח הקןר "משכרת משה מונטיפיורי" בארץ ישראל.
את הקרן הקימו בונדון שנים אחדות קודם לכן "חובבי ציון", כאון הוקרה למונטיפיורי במלאת לו 90 שנה. מטרת הקרן יהתה לגאול קרקעות בארץ ישראל ולהקים בה מלאכות ותעשיות.
יחיאל מיכלס פינס, סופר וידען בלשון העברית, היה חדור להט עשייה מן הרגע שדרך על ארמץ ארץ ישראל. הוא ממהר לעזור בגאולת חלק מקרקעות פת תקוה ובשנת 1880 הוא כבר בדרכו למוצא להקים בה תעשייה.
מציג פריט: - מתוך 4
יחיאל מיכל-פינס הפטרון של מוצא
קרא עוד
קרדיטים: מתוך הספר "מוצא - סיפור ארץ - ישראלי" מאת פרופ' מאיר ברוזה וצרי ברוזה פרץ
האיכר עם הכינור: בשנת 1889 הגעי בחור מרוסיה שרוכושו היה כינור. בשנת 1893 פינס בחר בו להיות איכר במוצא
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
יחיאל מיכל פינס: הפטרון של מוצא
קרא עוד
קרדיטים: מתוך הספר "מוצא - סיפור ארץ - ישראלי" מאת פרופ' מאיר ברוזה וצרי ברוזה פרץ
האדם השלישי
קרא עוד
קרדיטים: מתוך הספר "מוצא - סיפור ארץ - ישראלי" מאת פרופ' מאיר ברוזה וצרי ברוזה פרץ
עם זאת, כבר אז ראה את חשיבות התעשייה בחצר האיכר. "בשבת היהודים על אשמתם, אשתדל אם ירצה השם לצרף אל עבודת האדמה גם האינדוסטריה האגריקולטורית, כמו עשית שרף מתאנים, עיבוד עורות, ציד הדגים וביחוד אשים לב להכנת היין." ("בנין בארץ" עמ' 57)
את הקרן הקימו בונדון שנים אחדות קודם לכן "חובבי ציון", כאון הוקרה למונטיפיורי במלאת לו 90 שנה. מטרת הקרן יהתה לגאול קרקעות בארץ ישראל ולהקים בה מלאכות ותעשיות.
יחיאל מיכלס פינס, סופר וידען בלשון העברית, היה חדור להט עשייה מן הרגע שדרך על ארמץ ארץ ישראל. הוא ממהר לעזור בגאולת חלק מקרקעות פת תקוה ובשנת 1880 הוא כבר בדרכו למוצא להקים בה תעשייה.