על פי מקור אחד המצוטט על ידי רן אהרונסון בספר העליה הראשונה, בשנת 1900, חיו במוצא 22 תושבים. על פי מקור אחר - 28. אך יותר משהייתה מוצא חריגה במיעוט תושביה, היא היתה ננסית בשטחה. זו היתה המושבה היחידה ששטחה נמדד, בשלוש פרות בלבד. כל שטחה, נכון ל 1904 הוא 510 דונם בלבד.
מאז התבססות המייסדים הבודדים בני העליה הראשונה בסוף המא ה 19, ועד להקמת מוצא עילית בשנת 1933, לא היתה התיישבות גדולה ומאורגנת במואצ הומשתיישבים הצטרפו טיפין-טיפין.
אנשים באו והלכו, והמשובה נשארה מקום קטן-קטן. בכל זאת, הוגמו מספר מפעלים, כמו בית החרושת לרעפים ובית ההבראה "ארזה". מלחמת העולם הראשונה, שחלפה לה בכפר עם ייסורים רבים.
בשנת 1906 התרחשב במושבה טקס מיוחד המעלה את חשיבותו של בית עתיק - בית הפועלים.